חובת ההודעה על צוואה לחברת הביטוח 

בימים אלה הוכרעה בבית המפשט העליון סוגיה ביטוחית שהיתה שנויה במחלוקת שופטים משך שנים רבות.

ההכרעה ניתנה לגבי קופת תגמולים, אך לאור הוראות החוק הכורכות את דינן של פוליסות ביטוח עם אלה של קופות גמל - נוגעת החלטת בית המשפט העליון במיוחד לחברות הבטוח.

שמחה טיילור פתחה חשבון בקופת התגמולים תמר ורשמה בטופס הקבלה כי הכספים שיצטברו שם יועברו לאחר מותה לאחיה שמעון אקוה.

עשר שנים לאחר מכן נפטרה טיילור. אז התגלה, כי סמוך למותה, עשתה צוואה בה נישלה את אחיה מכל זכות בעיזבונה. כדי שלא יהיה מי שיטען כי אחיה נשתכח מלבה רשמה המנוחה בצוואתה כך: "לאחי שמעון אקוה הריני מצווה 1 שקל חדש והוא לא יזכה לכל חלק נוסף שהוא מכלל עזבוני".

אף על פי כן פנה האח אקוה לתמר ודרש כי זו תתעלם מהוראות הצוואה ותקיים ככתבו וכלשונו את הרישום המקורי בקופה, לפיו הכספים מגיעים לו, לאקוה בלבד.

בדרישתו הסתמך אקוה על סעיפים בחוק הירושה ובחוק החוזים הקובעים כי סכומים המשתלמים עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, או על פי חברות בקופת תגמולים, אינם נכללים בעיזבונו של אדם.

לפיכך - הוסיף אקוה - הצוואה אינה תקפה לגבי כספי תמר. אלה האחרונים אינם שייכים לעיזבון המנוחה, ממילא לא ניתן היה לשנות את המוטב בכספים אלה בצוואה, אלא בהודעה לקופה בלבד.

תמר התלבטה בשאלה מי זכאי לכספי התגמולים והמחלוקת הגיעה עד בית המשפט העליון.

נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר, מסכים כי אכן מהוראות חוק הירושה עולה שכספי ביטוח אינם נכללים בין הרכוש המתחלק בין יורשים.

אך עניין זה נתון לשינוי בשלושה דרכים. הראשונה על ידי התניה בין הגורם המבטח לבין המבוטח בעת עשיית חוזה הביטוח. השניה בדרך של מתן הודעה לחברת הבטוח. השלישית באמצעות צוואה שהודעה עליה ניתנה לחברת הבטוח.

הנה כי כן - קובע השופט - אין די בעריכת צוואה המבטלת או משנה זכויות בבטוח. יש להודיע על הצוואה לחברת הבטוח.

הטעם לכך נעוץ באינטרס הציבורי הקיים במניעת סיבוכים משפטיים ובהגנה על חברות הבטוח. אילו הרישום בחברת הבטוח לא היה סופי, היה על חברת הבטוח להמתין שמא קיימות צוואות, או הודעות אחרות למיניהן, שעדיין לא הגיעו אליה והן עשויות לשנות את המוטב. לא היה קץ להשהיות ולהתדיינויות.

מכאן שההודעה על ביטול או שינוי זכותו של המוטב חייבת להינתן לפני מות המבוטח והמבוטח עצמו בעודו בחייו חייב לתת את ההודעה. אין די בעצם עריכת הצוואה, אלא חובה להודיע עליה לחברת הבטוח וחובה זו מוטלת על המבוטח טרם מותו.

במקרה זה הצוואה המנשלת את אקוה מזכויותיו בקופת תמר לא הגיעה אל הקופה לפני מותה של טיילור. מכאן שזכויותיו של אקוה לא נפגעו. הוא בלבד זכאי לכספי התגמולים.

השופט אליעזר גולדברג חלק על השופט שמגר. לדעתו ההודעה על הצוואה יכולה להינתן לחברת הבטוח גם אחרי מות המבוטח. הטעם לכך הוא שיש לקיים את רצון המת. האפשרות כי עד להמצאת ההודעה לחברת הבטוח, יספיק המוטב הקודם לקבל את הכספים, אינה רלבנטית לעניין. במקרה כזה יהא בידי המוטב "החדש" לתבוע מהמוטב הקודם להחזיר לו מה שנלקח מחברת הבטוח ללא זכות.

השופט דב לוין הצטרף לדעתו של השופט שמגר. לכן ברוב דעות נקבע כי יש בכוחה של צוואה לשנות מוטב בחוזה בטוח, אולם זאת בתנאי שהודעה על הצוואה תינתן לחברת הביטוח לפני מות המבוטח.

מסמך 119